ערעור על החלטת רשם הפטנטים בישראל: מועדים והליך

החלטה של רשם הפטנטים עלולה לשנות את מצבה המשפטי והמסחרי של חברה: לדחות בקשה לרישום פטנט, לקבל התנגדות למתן פטנט או להורות על ביטול פטנט רשום. אולם לא כל החלטה ניתנת לערעור באותה הדרך, ולא כל מחלוקת עם מסקנתו המקצועית של הרשם מצדיקה התערבות של בית המשפט.

כדי להחליט אם וכיצד לערער, יש לברר אם ההחלטה סיימה את ההליך או ניתנה במהלכו, מהו המועד האחרון להגשת ההליך המתאים, ואיזו טעות משפטית או עובדתית ניתן להצביע עליה. ההבחנות האלה קבועות בסעיפים 174–177 לחוק הפטנטים ובתקנות החלות על ערעורים.

על אילו החלטות של רשם הפטנטים אפשר לערער?

סעיף 174(א) לחוק הפטנטים, התשכ״ז–1967, מקנה זכות ערעור למי שרואה עצמו נפגע מהחלטה שסיימה את הדיון בהליך שהתנהל בפני הרשם. הסעיף כולל גם החלטה שלא לשמוע אדם לפי סעיף 159 לחוק. לעומת זאת, סעיף 174(ב) מתנה ערעור על החלטה אחרת, שאינה מסיימת את ההליך, בקבלת רשות מבית המשפט או מהרשם.

החלטות סופיות עשויות להינתן בתום התנגדות למתן פטנט, בתום בקשה לביטול פטנט או לאחר דחיית בקשה לרישום פטנט. החלטה בעניין מועדי ראיות או תיקון מסוים במהלך הליך שעודנו נמשך עשויה להיחשב החלטת ביניים. הסיווג תלוי במשמעותה המהותית של ההחלטה ביחס להליך הכולל, ולא בכותרתה או בחשיבותה הכלכלית לצדדים.

אם ההחלטה שבמחלוקת ניתנה על ידי בוחן הפטנטים במסגרת הבחינה, סעיף 161 לחוק מאפשר להשיג על החלטה או פעולה של הבוחן בפני הרשם. יש להבחין בין השגה בפני הרשם לבין ערעור שיפוטי לבית המשפט על החלטת הרשם.

מה ההבדל בין ערעור בזכות לבקשת רשות לערער?

ערעור בזכות נוגע בדרך כלל להחלטה המסיימת את ההליך הרלוונטי, כגון הכרעה סופית בהתנגדות או בבקשה לביטול פטנט. בקשת רשות לערער מיועדת להחלטות אחרות שניתנו במסגרת הליך מתמשך. העובדה שהחלטת ביניים פוגעת קשות בעמדתו של אחד הצדדים אינה הופכת אותה כשלעצמה להחלטה סופית.

דוגמה מרכזית לכך היא עניין תנובה נ׳ שטראוס. במהלך התנגדות לבקשת פטנט על מעדן YOLO ביקשה תנובה לתקן את פירוט בקשת הפטנט. בית המשפט העליון קבע כי ההכרעה בבקשת התיקון לא סיימה את הליך ההתנגדות, ולכן השגה עליה עם הינתנה הצריכה רשות ערעור. לחלופין, ניתן היה להשיג על ההחלטה במסגרת הערעור על ההכרעה הסופית בהתנגדות. ראו את סקירת פסק הדין ערעור ברשות או בזכות על החלטות רשם הפטנטים.

תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט, בנסיבות המתאימות, לדון בבקשת רשות לערער כבערעור או להתייחס לערעור כבקשת רשות. אולם אין להסתמך מראש על תיקון דיוני כזה כתחליף לבחירה נכונה במסלול הערעור.

מהו המועד להגשת ערעור על החלטת הרשם?

המועד הרגיל הוא 60 ימים ממועד המצאת החלטת רשם הפטנטים. תקנה 192 לתקנות הפטנטים מפנה לפרק י״ז בחלק ב׳ לתקנות סדר הדין האזרחי, ותקנה 137(א) לתקנות אלה קובעת את המועד להגשת ערעור. הכלל חל גם על בקשת רשות לערער, בכפוף להוראות הדין החלות על סוג ההליך.

יש להבחין בין תאריך ההחלטה, מועד פרסומה ומועד המצאתה כדין. בחישוב התקופה יש לבדוק גם את הכללים הנוגעים לפגרות בתי המשפט ולמניין ימים. בקשה להארכת מועד מחייבת עילה והחלטה מתאימה; אי אפשר להניח כי עצם הצורך בזמן נוסף להכנת הערעור מאריך את התקופה.

חשוב להסתמך על הנוסח המעודכן: תקנה 191 הישנה לתקנות הפטנטים נמחקה, ותקנה 192 תוקנה בשנת תשפ״ב. את נוסח ההוראות אפשר לבדוק בתקנות הפטנטים ובתקנות סדר הדין האזרחי.

איזה בית משפט מוסמך לדון בערעור ומיהם המשיבים?

לפי סעיף 188(א) לחוק הפטנטים, הסמכות בעניינים לפי החוק, למעט תביעות הפרה, נתונה לבית המשפט המחוזי בירושלים. מכוח צו משנת 1969 נתונה הסמכות גם לבית המשפט המחוזי בתל אביב־יפו. תביעת הפרת פטנט כפופה להסדר סמכות נפרד בסעיף 188(ב), ואין להסיק ממנו מהו בית המשפט המתאים לערעור על החלטת הרשם.

סעיף 175 קובע שהמשיבים בערעור הם בעלי הדין האחרים בהליך שהתנהל בפני הרשם, ואם לא היה בעל דין נוסף, הרשם יהיה המשיב. לכן בערעור על החלטה בהתנגדות נדרשת התייחסות למבקש הפטנט ולמתנגד, בעוד שבערעור על סירוב בקשה בשלב הבחינה הרכב בעלי הדין עשוי להיות אחר.

הערעור צריך לזהות את ההחלטה שעליה מערערים, את מועד המצאתה ואת העילה להתערבות. תקנות 134 ו־149 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעות הוראות באשר לעריכת הערעור ובקשת הרשות, לרבות הצגת הנימוקים המצדיקים מתן רשות.

מתי יתערב בית המשפט בקביעה המקצועית של הרשם?

רשם הפטנטים הוא גוף מקצועי בעל מומחיות טכנולוגית ומשפטית. בית המשפט מוסמך לבקר את החלטותיו, אך יש משמעות להבחנה בין טעות בפרשנות חוק הפטנטים לבין מחלוקת על ממצאים עובדתיים או על הערכת חוות דעת מומחים. בפרשנות הדין מסורה לבית המשפט הסמכות להכריע; ביחס לקביעות מקצועיות ועובדתיות נוטה ערכאת הערעור לנהוג בריסון, בלי שהדבר שולל התערבות במקרים מתאימים.

ערעור המבוסס על טענה כללית שהרשם ״לא הבין את ההמצאה״ אינו מספיק. כדאי להצביע על פרסום קודם שהובן באופן שגוי, על מאפיין מסוים בתביעות הפטנט שלא פורש כראוי, על טעות בהפעלת מבחן החידוש או ההתקדמות ההמצאתית, או על ראיה מהותית שלא זכתה להתייחסות מספקת.

סעיף 189 לחוק מאפשר לבית המשפט למנות יועץ מדעי שיסייע בגביית ראיות וייעץ לו, אך לא ישתתף במתן פסק הדין. האפשרות הזאת חשובה במיוחד בערעורים המחייבים בירור טכני מורכב.

האם ניתן להגיש ראיות חדשות בערעור על החלטת רשם הפטנטים?

סעיף 177 לחוק הפטנטים מעניק לבית המשפט הדן בערעור סמכות לגבות ראיות, גם אם לא נגבו בפני הרשם. תקנה 193 לתקנות הפטנטים קובעת את סדרי הדין כאשר בית המשפט מחליט לשמוע אותן. ההסדר יוצר גמישות ביחס לערעור אזרחי רגיל, אך אינו מקנה זכות אוטומטית להוסיף בשלב הערעור חוות דעת או מסמכים שלא הוגשו קודם.

בעניין גבאי נ׳ עמינח נדונה האפשרות להוסיף ראיות בערעור שעסק בבקשת פטנט למתקן למיטת תינוק. בית המשפט העליון בחן את ההסדר המיוחד החל בערעורים לפי חוק הפטנטים. ראו את סקירת פסק הדין ראיות חדשות בערעור על החלטת רשם הפטנטים. גם בעניין אוגי מערכות ושרין טכנולוגיות נדונו ראיות נוספות בהליך הקשור לפטנט על סימון יהלומים, כמפורט בסקירת ההחלטה באתר.

מבחינה מעשית, מוטב להציג בפני הרשם את הראיות המהותיות כבר בעת בירור ההליך, ולא לבנות על האפשרות להשלים אותן בערעור. כאשר מבקשים להוסיף ראיה יש להסביר מהי הרלוונטיות שלה, מהי הצדקת האיחור וכיצד היא עשויה להשפיע על ההכרעה.

עיכוב ביצוע, סודיות והכנת הערעור

הגשת ערעור אינה מעכבת מעצמה את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, לפי תקנה 145 לתקנות סדר הדין האזרחי. כאשר להחלטת הרשם עשויות להיות השלכות בלתי הפיכות, יש לבחון בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע או לסעד זמני בהתאם לדין. השאלה עשויה להיות חשובה במיוחד כאשר הכרעה משנה את מעמדו של פטנט או מאפשרת פעולה מסחרית בטרם יתברר הערעור.

סעיף 176 לחוק קובע הסדר של דיון בדלתיים סגורות בערעור על סירוב לקבל בקשת פטנט לפני פרסומה לפי סעיף 16א או 26, לפי המוקדם, אלא אם בית המשפט הורה אחרת לפי בקשת המערער. מדובר בהגנה חשובה על מידע טכנולוגי שטרם פורסם לציבור.

לפני הגשת הערעור יש לקרוא את ההחלטה לצד כתבי הטענות, הפרוטוקולים, חוות הדעת והראיות שהוגשו לרשם, לזהות את הטעות הנטענת ולבחון את השלכותיה על הסעד המבוקש. יש להפריד בין ערעור על החלטת הרשם לבין הגשת בקשה לביטול פטנט או התנגדות למתן פטנט עצמן.

ערעורים על החלטות הרשם הם חלק מתחום ליטיגציית הפטנטים בישראל. כשהמחלוקת נוגעת לבחינה ולתביעות הפטנט, יש להתייחס גם להליכי רישום פטנטים וניהול הבחינה. לדיון מקיף ראו בספרי ״דיני פטנטים״ (2023), פרק 10, ובסעיפים 174–177 ו־188–189 לחוק הפטנטים.

לפנייה למשרד בעניין ערעור על החלטת רשם הפטנטים ניתן לכתוב לכתובת office@dwo.co.il.