לא כל בקשה לרישום סימן מסחר מתקדמת במסלול הרגיל מהגשה, דרך בחינה וקיבול ועד לרישום. לעיתים מתעוררת השגה מצד מחלקת סימני המסחר, מוגשת בקשה מתחרה, או שצד שלישי מתנגד לרישום לאחר קיבול הבקשה. אלה הליכים שונים, המתקיימים בשלבים שונים ומחייבים תגובה משפטית אחרת. מאמר זה מסביר כיצד להבחין ביניהם ומה משמעותה של כל נקודת הכרעה. את מסלול הרישום הרגיל, משלב ההכנה וההגשה, ניתן למצוא במדריך תהליך רישום סימן מסחר.
נקודת המוצא: הגשה ובחינה אינן מבטיחות רישום
הליכי הרישום מוסדרים בפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב–1972 ובתקנות סימני המסחר, 1940. סעיף 17(א) לפקודה קובע כי מי שטוען לבעלות על סימן מסחר שבשימושו או המיועד לשימושו ומבקש לרשום אותו, יגיש לרשם בקשה בדרך שנקבעה. ההוראה אינה דורשת עוד, בלשונה הנוכחית, הגשת "בקשה בכתב" כפי שנאמר בעבר. בפועל, עורכי דין ותאגידים נדרשים להגיש את בקשותיהם באופן מקוון, בהתאם להוראות רשות הפטנטים.
לאחר קליטת הבקשה נבדקת תקינותה והיא מועברת לבחינה. הבחינה אינה מסתכמת בבדיקת מילוי הפרטים: נבחנים גם האופי המבחין של הסימן, עילות פסלות לפי סעיפים 8 ו־11 לפקודה והיחס לסימנים קודמים. לכן, יש להבחין בין קבלת אישור על הגשת הבקשה לבין קיבולה לרישום. להרחבה על תוכן הבדיקה ראו הליך בחינת הבקשה לרישום סימן מסחר.
כאשר יש צורך להקדים את הבחינה
ככלל, הבקשות ממתינות לבחינה לפי סדרן. אולם תקנה 22(ג) לתקנות מאפשרת לבקש בחינה מזורזת ("בחינה על אתר") מטעמים המצדיקים זאת. בקשה כזו אינה מתקבלת באופן אוטומטי: יש לנמק אותה, לצרף תצהיר מאומת ולשלם את האגרה המתאימה. בין הנסיבות שרשות הפטנטים מונה ניתן למצוא שימוש בלתי מורשה בסימן או כוונה להגיש בקשה בינלאומית המבוססת על הבקשה בישראל. אישור הבקשה משנה את קדימות הבחינה; הוא אינו קובע שהסימן כשיר לרישום.
כאשר הבוחן מעלה השגה על הבקשה
אם במהלך הבחינה נמצאה מניעה אפשרית לרישום, מחלקת סימני המסחר שולחת למבקש דוח בחינה המפרט את ההשגות. לפי תקנה 24 לתקנות, על המבקש להשיב במסגרת המועד שנקבע בדין, ככלל שלושה חודשים; הארכות עשויות להיות אפשריות בהתאם לנסיבות ולהוראות החלות. התשובה עשויה לכלול טענות משפטיות על אופיו המבחין של הסימן, התייחסות לסימנים קודמים, ראיות לשימוש או בקשה לתיקון ולהגבלת פרטת הטובין והשירותים, לפי העניין.
כאשר ההשגות אינן נפתרות בחילופי הדברים מול מחלקת הבחינה, ניתן בנסיבות המתאימות לבקש להשמיע טענות בפני הרשם במסגרת הליך חד־צדדי. אין זה הליך התנגדות מצד בעל סימן אחר: המחלוקת בשלב זה היא בין מבקש הרישום לבין הרשות. פירוט ההליך וסוגיית ההחלטה שלאחריו מופיעים במאמר הליך השגה חד צדדית.
כאשר מוגשות בקשות מתחרות לסימנים דומים
סעיף 29 לפקודה עוסק במצב שבו אנשים שונים הגישו בקשות נפרדות לסימנים זהים או דומים עד כדי הטעיה לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והבקשה המאוחרת הוגשה לפני קיבול הבקשה המוקדמת. במצב כזה הרשם רשאי לעכב את קיבול הבקשות עד להסדרת זכויות המבקשים בהסכמה שאושרה, או להכריע באיזו בקשה יימשכו ההליכים.
זהו מסלול נפרד מן הבחינה הרגילה: ההכרעה מי ימשיך בהליך אינה, כשלעצמה, קביעה סופית שסימנו כשיר לרישום. יש להבחין גם בין השאלה מתי מתקיימים התנאים לפתיחת הליך בקשות מתחרות לבין שאלת העדיפות בין מבקשי סימני המסחר, הנדונה במאמר נפרד.
לאחר קיבול הבקשה: התנגדות לפני הרישום
קיבול הבקשה ופרסומה ביומן סימני המסחר אינם זהים לרישום הסופי. סעיף 24 לפקודה מאפשר להגיש התנגדות לרישום בתוך שלושה חודשים ממועד פרסום הקיבול. המתנגד יכול לטעון, בין היתר, שהסימן אינו כשר לרישום או שהוא עצמו בעל הזכות בסימן. במקרה של התנגדות נפתח הליך שבו מוגשים כתבי טענות וראיות, והרשם מכריע לאחר בחינת המחלוקת. על הגשת ההודעה, בירור עילות ההתנגדות, הראיות והערעור ראו את המאמר התנגדות לרישום סימן מסחר בישראל. אם לא הוגשה התנגדות במועד, או אם הוכרעה לטובת המבקש, ניתן לרשום את הסימן בהתאם לסעיף 26 לפקודה ולחריגים שבו.
הבחנה נכונה בין דוח בחינה, הליך חד־צדדי, בקשות מתחרות והתנגדות אינה רק עניין של מינוח. היא קובעת מי הצדדים להליך, מה צריך להוכיח, אילו ראיות נדרשות ואילו מועדים יש לשמור. לשם בניית אסטרטגיית הגשה, התמודדות עם השגות או ייצוג בהליכים בפני הרשם, ראו את תחום העיסוק ברישום סימני מסחר במשרד דרורי סתיו.
מאמרים נוספים באשכול: רישום סימן מסחר בישראל
תהליך רישום סימן מסחר | רישום סימן מסחר בישראל | הליך בחינת הבקשה | הליך השגה חד צדדית | תחרות בין בקשות | התנגדות לרישום סימן מסחר
