הליך בחינת הבקשה לרישום סימן מסחר

לאחר הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בישראל, מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים בוחנת אם הבקשה עומדת בדרישות הדין ואם הסימן כשיר לרישום לגבי הטובין והשירותים שפורטו בה. אישור קליטת הבקשה ומספרה הסידורי אינם אישור לרישום הסימן. במהלך הבחינה עשויות להתעורר השגות על אופיו המבחין, על דמיון לסימנים קודמים, על פרטת הטובין והשירותים או על עילות פסלות נוספות.

מאמר זה מתמקד בתוכן הבחינה ובאופן הטיפול בדוח בחינה. לתיאור המסלול המלא, מהכנת הבקשה ועד הרישום, ראו את המדריך תהליך רישום סימן מסחר. ההליכים המיוחדים שנפתחים במקרה של השגה, בקשות מתחרות או התנגדות מפורטים גם במאמר הליכי רישום סימן מסחר: השגות, בקשות מתחרות והתנגדות.

קליטת הבקשה והבדיקות הראשוניות

עם הגשת הבקשה מתקבל מספר המאפשר לזהות את התיק ולעקוב אחר התקדמותו. תחילה נבדקים הנתונים והמסמכים הנדרשים, לרבות זהות המבקש, תיאור הסימן, פרטת הטובין והשירותים וסיווגם, והאגרות הנדרשות. תקנה 18 לתקנות סימני המסחר, 1940, מחייבת לפרט את הטובין לפי הסוגים הרלוונטיים. במקרים המתאימים אפשר שיידרשו תיקונים בפרטה, הבהרה של ייצוג הסימן או תרגום ותעתיק של מילים שאינן בשפה הרלוונטית, בהתאם לתקנות.

לאחר קליטת הבקשה היא ממתינה לבחינה, ככלל על פי סדר הטיפול בבקשות. תקנה 22(ג) מאפשרת להגיש בקשה מנומקת להקדמת הבחינה בתנאים שנקבעו, אולם אישור בחינה מזורזת אינו מבטיח קיבול או רישום. את נסיבות ההקדמה, דרישות התצהיר והאגרה נפרט במאמר בחינה מהירה של סימן מסחר.

בחינת האופי המבחין וכשירות הסימן

סעיף 8 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב–1972, דורש כי הסימן יהיה בעל אופי מבחין. הבוחן בודק אם הסימן מסוגל להבחין בין הטובין או השירותים של המבקש לבין אלה של אחרים. סימן תיאורי או ביטוי המקובל במסחר עלול לעורר השגה, בעוד שסימן דמיוני או שרירותי עשוי להיות מבחין מטבעו ביחס לטובין המבוקשים. כאשר נטען שהסימן רכש אופי מבחין באמצעות שימוש, ייתכן שיהיה צורך להציג ראיות מתאימות.

בדיקה זו נעשית בהקשר של פרטת הטובין והשירותים. אותו ביטוי עשוי להיות תיאורי לגבי טובין מסוימים ושרירותי לגבי אחרים. את מדרג הסימנים ואת ההבחנה בין אופי מבחין מולד לנרכש מסביר המאמר כשירות לרישום סימן מסחר, והראיות הנדרשות לאופי מבחין נרכש מוסברות במאמר המבחנים להוכחת אופי מבחין נרכש.

חיפוש סימני מסחר קודמים ובדיקת חשש להטעיה

חלק מהבחינה כולל חיפוש במאגר סימני המסחר לצורך איתור סימנים רשומים ובקשות תלויות שעשויים להיות רלוונטיים לסימן החדש. סעיף 11(9) לפקודה עוסק בין היתר בסימן הזהה לסימן הרשום על שם בעלים אחר ביחס לאותם טובין או לטובין מאותו הגדר, וכן בסימן הדומה לו עד כדי הטעיה. לפיכך יש לבחון את הסימנים כמכלול, לצד הקרבה בין הטובין והשירותים והקשר המסחרי ביניהם.

הבחינה אינה מסתכמת בהשוואת מילים. לסוג הטובין, לחוג הלקוחות, לאופי המבחין של הרכיבים ולרושם הכולל יש חשיבות. להעמקה ראו סימן מטעה ביחס לסימנים אחרים: המבחן המשולש. כאשר מוגשות בקשות מתחרות לסימנים דומים, עשוי להתעורר גם מסלול נפרד לפי סעיף 29 לפקודה; תנאי פתיחתו מוסברים במאמר הליך בקשות מתחרות: התנאים לפתיחת ההליך.

בחינת עילות הפסלות האחרות

גם כאשר לסימן אופי מבחין ולא אותר סימן רשום קודם המונע את הרישום, על הבוחן לבדוק אם מתקיימת עילת פסלות נוספת. סעיף 11 לפקודה כולל, בין היתר, הוראות הנוגעות למצג של חסות רשמית, דגלים וסמלים מוגנים, פגיעה בתקנת הציבור או במוסר, סימנים מטעים, ציונים גאוגרפיים וסימנים מוכרים היטב.

יש להבחין בין הטענה שסימן נעדר אופי מבחין לבין עילת פסלות עצמאית. ראיות לשימוש ממושך אינן מרפאות אוטומטית מצג מטעה או שימוש אסור בסמל רשמי. הדיון המשפטי בעילות אלה מופיע במאמר עילות סירוב לרישום סימן מסחר. שלבי הבחינה וסמכויות הרשם נדונים גם בספר Intellectual Property Law in Israel מאת יונתן דרורי ויותם ורזנסקי-אורלנד, בפרק העוסק ברישום סימני מסחר בישראל.

דוח בחינה והתגובה להשגות

כאשר מתגלים טעמים לאי־קבלת הבקשה, נשלח למבקש דוח בחינה המפרט את ההשגות. תקנה 24 לתקנות סימני המסחר מסדירה את משלוח ההודעה ואת התשובה עליה; ככלל, על המבקש להגיש תשובה מנומקת בכתב בתוך שלושה חודשים מתאריך ההודעה, בכפוף להוראות הדין ולמועדים ולהארכות החלים במקרה המסוים. אין להתעלם מדוח הבחינה: היעדר מענה במועד עלול להביא לכך שהבקשה תיחשב בטלה.

התשובה נדרשת להתמודד עם כל השגה לגופה. בהתאם לנסיבות, היא עשויה לכלול ניתוח של ההבדלים בין הסימן לסימנים קודמים, טיעון על אופיו המבחין של הסימן, תצהירים וראיות לשימוש, או הצעות לתיקון ולהגבלת פרטת הטובין והשירותים. טיפול משפטי בדוח בחינה של בקשה לרישום סימן מסחר מחייב להתאים את הטענות והראיות לעילת הסירוב המסוימת, ולא להסתפק במכתב כללי המבקש את קיבול הסימן.

אם ההשגות אינן נפתרות במסגרת ההתכתבות עם מחלקת הבחינה, עשויה להיות אפשרות לבקש להשמיע טענות בפני הרשם במסגרת הליך חד־צדדי. הליך זה אינו התנגדות של בעל סימן אחר, אלא בירור בין המבקש לבין הרשות. על סדרי הדיון והאפשרויות לאחר החלטת הרשם ראו הליך השגה חד צדדית.

קיבול הבקשה, תנאים והודעת הסתלקות

סעיף 18 לפקודה מאפשר לרשם לדחות את הבקשה או לקבל אותה כפי שהוגשה, וכן לקבלה בכפוף לתנאים, תיקונים, שינויים או הגבלות. במקרים המתאימים עשוי הרשם לדרוש, בהתאם לסעיף 21, ויתור על זכות שימוש ייחודית ברכיב תיאורי או מקובל במסחר הכלול בסימן. זהו המקור להודעת הסתלקות (disclaimer), שנועדה להבהיר את גבולות הבלעדיות הנובעת מהרישום. להרחבה ראו את המאמר הודעת הסתלקות בסימני מסחר.

קיבול אינו רישום סופי. לאחר קיבול הבקשה מתפרסם הסימן ביומן סימני המסחר, ובהתאם לסעיף 24 לפקודה רשאים אחרים להגיש התנגדות בתוך שלושה חודשים ממועד הפרסום. רק לאחר שחלף מועד ההתנגדות ללא התנגדות, או לאחר הכרעה בהליך התנגדות לטובת המבקש, ובהתקיים הוראות סעיף 26 לפקודה, ניתן לרשום את הסימן. לכן יש להבחין בין סיום הבחינה המינהלית לבין השלמת הרישום וזכויותיו.

מאמרים נוספים באשכול: בחינה, השגות ובקשות מתחרות

הליך השגה חד צדדית | בחינה מהירה של סימן מסחר | הודעת הסתלקות בסימני מסחר | הליך בקשות מתחרות – תנאים לפתיחת ההליך | הליכי רישום סימן מסחר: השגות, בקשות מתחרות והתנגדות | תחרות בין בקשות לסימני מסחר