גנני נ' אשל - התיישנות והשתק במדגם

בת"א (מחוזי ת"א) 1085/05 גנני ואח' נ' אשל ואח' (12.1.2010), דחתה השופטת רות רונן תביעה להפרת מדגם רשום למחסומי דוקרנים. התובע לא הוכיח את מעשי ההפרה הנטענים ואת מועדי ייצורם ושיווקם של המחסומים; לגבי מחסומים שנדונו בהליכים קודמים עמדו גם טענות התיישנות והשתק פלוגתא. לפסק הדין.

ההליך הקודם: מה הוכרע ומה נותר פתוח?

גנני היה בעל מדגם מספר 22231 למחסום דרך, שנרשם בשנת 2004. הוא טען כי אשל וחברת אל-גו-תים ייצרו ושיווקו מחסומים הדומים למדגם שלו. אלא שהצדדים התדיינו על אותם מוצרים שנים קודם לכן, כאשר דווקא אשל היה התובע.

בתביעה הקודמת, ת"א 210/94, טען אשל כי גנני הפר מדגם שהיה רשום על שמו. ביום 23 בדצמבר 1997 דחתה השופטת הילה גרסטל את טענתו של אשל כי הוכיח שהיה הראשון שייצר את המחסומים. גנני ביקש להסתמך על פסק הדין הזה בהליך המאוחר, אך בית המשפט הבהיר שאין בו קביעה שלפיה גנני עצמו היה הראשון לייצר מחסום מסוג זה. העובדה שצד אחד לא הוכיח את קדימותו אינה מוכיחה את קדימות הצד האחר.

לעומת זאת, בפסק הדין הקודם הוכרעה שאלת ההטעיה. בית המשפט קבע כי לא הוכח שקונים, לרבות לקוחות שאינם מקצועיים, עלולים להתבלבל בין המחסומים, ואף לא הוכחו מקרי הטעיה בפועל. לגבי המחסומים שנדונו שם, לא ניתן היה לטעון בהליך החדש כאילו שאלת החשש להטעיה טרם הוכרעה.

השתק פלוגתא אינו חל על כל אמירה בפסק דין קודם

השופטת רונן בחנה אילו מהממצאים שנקבעו בהליך הקודם מחייבים את הצדדים גם בתביעה הנוכחית. לעניין זה הבחינה בין השתק עילה לבין השתק פלוגתא, המתייחס לשאלה שכבר הועמדה במחלוקת, הייתה חיונית לתוצאת ההליך והוכרעה בין הצדדים.

משום כך, הדחייה של טענת אשל בדבר קדימות הייצור לא הפכה לממצא חיובי לטובת גנני. לעומת זאת, הקביעה בדבר היעדר חשש להטעיה הייתה ממצא שניתן להסתמך עליו ביחסים שבין הצדדים, ככל שמדובר במחסומים שנדונו בפסק הדין משנת 1997.

גנני הפנה גם להחלטות שניתנו בהליכים נוספים בין הצדדים. בית המשפט לא מצא בהחלטות הביניים הללו בסיס למעשה בית דין: לצורך השתק פלוגתא נדרשת הכרעה סופית בסוגיה הרלוונטית, ולא די בכך שאותה שאלה הוזכרה במהלך ההתדיינות.

אותם מחסומים, טענות הפוכות

קושי נוסף נבע מעמדתו של גנני עצמו. במסגרת ההליך הקודם, שבו התגונן מפני תביעת אשל, טען גנני שאין אפשרות לבלבול בין המחסומים שהוא מייצר לבין מחסומיו של אשל. בתביעה המאוחרת ביקש לטעון את ההפך, כדי לבסס את טענת ההפרה של המדגם הרשום על שמו.

בית המשפט ציין כי שני הצדדים שינו את עמדותיהם לעומת ההליך הקודם. ואולם, מאחר שגנני הוא שיזם את התביעה הנוכחית, ומשנמצא כי הוא מושתק מלהעלות טענה עובדתית הסותרת את גרסתו הקודמת, לא היה צורך להכריע אם גם הנתבעים מנועים מלהציג את עמדתם החדשה.

ההתיישנות והיעדר גרסה על מועדי ההפרה

פסק הדין הקודם ניתן בדצמבר 1997, ואילו התביעה החדשה הוגשה בתחילת 2005, יותר משבע שנים לאחר מכן. בכל הנוגע למחסומים שנדונו בהליך הישן, קבע בית המשפט כי גם אילו הייתה קיימת עילת תביעה, היא התיישנה. לא הוכח בסיס לתביעה על מחסומים אחרים שיוצרו בתקופה מאוחרת יותר.

הבעיה הייתה גם ראייתית. גנני צירף תצלומים של מחסומים, אך לא הוכיח מתי צולמו, מי ייצר את המוצרים המצולמים ומתי שווקו. בהיעדר מועדים ברורים לא ניתן היה לבחון כראוי את טענת ההתיישנות שהעלו הנתבעים. רק בסיכומיו הפנה התובע לסעיפים 7 ו-8 לחוק ההתיישנות, אך לא הציג בשלבים המתאימים של המשפט טענות וראיות המקימות בסיס להפעלתם.

כך נוצר קושי כפול: לגבי המחסומים הישנים עמדו בפני התובע הכרעות קודמות והתיישנות; לגבי מחסומים מאוחרים יותר לא הונחה תשתית המאפשרת לקבוע שנעשתה הפרה במועד כלשהו.

החלטת רשם המדגמים וההכרעה בתביעה

בית המשפט הסתמך גם על החלטת רשם הפטנטים והמדגמים מיום 10 במרץ 2004, שבה נקבע כי מחסומים בעלי מדרך אחד שונים מהמדגם הרשום של גנני ואינם מפרים אותו. ההחלטה התייחסה, בין היתר, להבדלים בקווי המתאר ובמבנה המדרכים של המחסומים.

השופטת רונן קבעה כי החלטת הרשם מחייבת את הצדדים בסוגיות שהוכרעו בה. היא הוסיפה שגם אלמלא היה מדובר במעשה בית דין, נימוקי הרשם בעניין ההבדלים החזותיים מקובלים עליה לגופם.

התביעה נדחתה וגנני חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ. לצד הממצאים המחייבים מן העבר, בית המשפט עמד גם על כך שהתובע לא הוכיח אילו מחסומים ייצרו הנתבעים ואם ומתי שווקו, ולכן לא הצליח לבסס את עילת ההפרה.

סקירה נפרדת של אותה פרשה עוסקת בהוכחת הפרת המדגם ובמבחן העין, ובפרט בראיות הנדרשות כדי לקשור מוצר נטען כמפר לנתבע. פסק הדין הנוכחי ניתן לפי פקודת הפטנטים והמדגמים, שחלה על המדגם שנדון בו. בתביעות הנוגעות לעיצובים שעליהם חל חוק העיצובים, התשע"ז-2017, יש לבחון את ההסדר המהותי החל כיום. למידע על ייצוג בהליכים אלה ראו תביעות עיצובים ומדגמים.

מאמרים נוספים באשכול: תביעות והפרת מדגמים ועיצובים

הפרת מדגם למחסום דוקרנים – הוכחת ההפרה | ביטול מדגם ופרופיל אלומיניום | תוקף עיצוב של רכיב במוצר מורכב

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם