בדיקת חופש פעולה (FTO) לפני השקת מוצר: פטנטים וסיכוני הפרה

בדיקת חופש פעולה (Freedom to Operate, או FTO) היא הערכת הסיכון שייצור, שימוש, יבוא או מכירה של מוצר במדינה מסוימת יפרו פטנטים של אחרים. חברות טכנולוגיה מבצעות אותה לפני השקת מוצר, הזמנת ייצור, כניסה לשוק חדש, רכישת טכנולוגיה או השקעה. הבדיקה אינה שואלת רק אם הפיתוח חדש, אלא האם ניתן למסחר אותו בלי לפגוע בזכויות פטנט תקפות. היא אינה מעניקה רישיון רשמי לפעולה ואינה מבטיחה אפס סיכון לתביעה.

FTO לעומת בדיקת פטנטביליות: שתי שאלות שונות

בבדיקת פטנטביליות לפני רישום פטנט בוחנים חידוש והתקדמות המצאתית אל מול הידע הקודם. החיפוש עשוי להסתמך גם על מאמרים, פטנטים שפגו ובקשות שנדחו. בבדיקת FTO מחפשים זכויות פטנט שעשויות לחול על המוצר בפועל, ובוחנים את תביעות הפטנט, תוקפו והטריטוריה שבה הוא חל. אפילו אם חברה קיבלה פטנט על שיפור חדשני, מוצרה עשוי להפר פטנט בסיסי קודם. סעיף 49(ב) לחוק הפטנטים, התשכ״ז–1967, מבהיר שמתן פטנט אינו היתר לנצל אמצאה בניגוד לדין או באופן הפוגע בזכויות קיימות.

מתי כדאי לערוך בדיקת חופש פעולה?

העיתוי חשוב לפני התחייבות לייצור, הקמת קו מוצרים, הזמנת מלאי, הסכם הפצה או עסקה לרכישת חברה. ההיקף נגזר מן הסיכון והמדינות הרלוונטיות. מוצר המיוצר בישראל ומיועד לשיווק גם בארצות הברית ובגרמניה מצריך הגדרת פעולות הייצור, היבוא והשיווק בכל טריטוריה. פטנטים הם זכויות טריטוריאליות; פרסום בקשת PCT אינו פטנט עולמי. אין חובה לחפש כל פטנט בכל מדינה כשפעילות העסק ממוקדת, אך אין להסיק מחיפוש בישראל חופש פעולה מחוץ לישראל.

השלב הראשון: מה, היכן ומתי?

לפי מדריך WIPO לחופש פעולה, צריך להגדיר מה בדיוק המוצר או התהליך, היכן מתוכנן ניצול מסחרי ומתי. אנשי הפיתוח צריכים להכין מפרט טכני, פירוט רכיבים, תהליכי ייצור ושרטוטים רלוונטיים. תיאור שיווקי כגון ״מערכת חכמה וחסכונית״ אינו מספק, משום שלעיתים דווקא מנגנון חיבור קטן, שיטת בקרה או שלב בייצור הם שמוגדרים בתביעה של פטנט אחר.

ההבחנה בין מוצר לתהליך חשובה במיוחד. סעיף 50 לחוק הפטנטים מתייחס גם למוצר הישיר של תהליך מוגן, ולכן מסלול ייצור עשוי להיות רלוונטי להערכת הסיכון, גם כשהתכונות הגלויות של המוצר אינן מספרות כיצד יוצר.

השלב השני: איתור פטנטים ובקשות פטנט

החיפוש משלב מילות מפתח, סיווגים טכנולוגיים, שמות מתחרים, משפחות פטנטים ופרסומים מצטטים. מקורות שימושיים כוללים את PATENTSCOPE של WIPO, את מרשם הפטנטים האירופי ואת המרשמים הלאומיים. יש לבדוק גם פטנטים שניתנו וגם בקשות שפורסמו וטרם הוכרעו. בקשה תלויה אינה בהכרח זכות שניתן לאכוף באותו שלב, אך תביעותיה עשויות להשתנות ולקבל תוקף בעתיד.

לא כל מסמך שנמצא מקנה זכות במדינת היעד: פטנט עשוי לפקוע, להתבטל, לעבור תיקון או שלא להירשם באותה מדינה כלל. כמו כן בקשות שטרם פורסמו אינן גלויות בהכרח. משום כך FTO היא הערכת סיכון מבוססת מידע זמין ומועד מסוים, ולא תעודת ביטוח נגד הפרות עתידיות.

השלב השלישי: פרשנות התביעות ומצב הזכויות

שם הפטנט והתקציר שלו אינם מגדירים את היקף המונופול. נדרש לפרש את תביעותיו ולהשוות את רכיביהן למוצר או לתהליך. לפי סעיף 49(א) לחוק הישראלי, ההגנה עשויה לחול הן על ניצול בדרך המתוארת בתביעות והן על דרך דומה שיש בה, לנוכח התביעות, את עיקר האמצאה. לפיכך, החלפת רכיב שולי אינה בהכרח מספיקה כדי להימנע מהפרה. לעיתים נעזרים ב־Claim Chart להשוואה שיטתית בין רכיבי התביעה לתכונות המוצר.

בנוסף צריך לוודא את הסטטוס המשפטי במדינת הפעילות — האם הפטנט ניתן, עדיין בתוקף, שולמו אגרותיו והאם יש הליכים או תיקונים המשפיעים על תביעותיו. EPO ממליץ לבדוק גם את המרשמים הלאומיים כשנדרשת ודאות ביחס לתוקף של פטנט אירופי במדינה מסוימת, ולא להסתפק באירוע משפטי כללי ממאגר מאוחד.

דוגמה: מחבר חדש שמכוסה בפטנט בסיסי

נניח שחברה ישראלית פיתחה מחבר מהיר לצינור תעשייתי, העומד לכשעצמו בתנאי החידוש. במקביל קיים פטנט של מתחרה על שילוב טבעת נעילה, אטם ומנגנון שחרור, שהמחבר החדש משתמש בכולם. העובדה שהמחבר החדש משפר את מהירות ההתקנה לא שוללת בהכרח את תחולת הפטנט הקודם. בדיקת FTO תבדוק את תביעות הפטנט, מצב הרישום בישראל ובמדינות המכירה ואת האפשרות לשנות את מנגנון הנעילה.

אם מזוהה חסם אפשר לשקול הסכם רישיון לשימוש בפטנט, רכישת זכות, שינוי תכנון, שינוי המדינה או מועד הפעילות ובמקרים מתאימים בירור טענות לאי־הפרה או לאי־תוקף. עקיפת פטנט (Design Around) היא אחת מדרכי ההתמודדות, אך אינה תחליף לבדיקת זכויות נוספות ולחיפוש FTO מסודר. WIPO מסביר כי גם חיפוש וניתוח קפדניים אינם יכולים להעניק ערובה מוחלטת לחופש פעולה.

FTO בבדיקת נאותות ובהכנת החלטה עסקית

ברכישת חברה או טכנולוגיה בודקים גם בעלות בנכסי קניין רוחני, תוקף הפטנטים, שעבודים, רישיונות והסכמים. להרחבה על היקף הבדיקה העסקית והמשפטית ראו בדיקת נאותות בפטנטים לפני רכישת חברה או השקעה. FTO עונה לשאלה נפרדת: האם אפשר יהיה לייצר, למכור או להשתמש במוצר בלי להפר פטנטים של אחרים. חברה עשויה להחזיק תיק פטנטים איכותי ובכל זאת להיות זקוקה לרישיון מגורם אחר לצורך המסחור.

בספר המשרד דיני פטנטים (2023), פרק 23 סעיף 23.4.3, מוגדרת בדיקת ״החופש לפעול״ כחלק מבדיקת נאותות לפני עסקה; פרק 24 סעיף 24.1 מבחין במפורש בין חיפוש פטנטביליות, חופש פעולה, הכנה לאכיפה ובדיקת תוקף פטנט. תכנון רישום והגנה על פטנטים לצד בחינת הסיכון להפרת זכויות של אחרים צריך להתבסס על מטרת הפעילות, המוצר והמדינות הרלוונטיות, ולא על הנחה שכל חיפוש פטנטים נותן תשובה לאותה שאלה.

מאמרים נוספים בנושא: בדיקות פטנטים לפני מסחור

בדיקת פטנטביליות לפני רישום פטנט | עקיפת פטנט (Design Around) | בדיקת נאותות בפטנטים לפני רכישת חברה

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם