רישום סימן מסחר בדרום קוריאה

חברה ישראלית המבקשת לרשום סימן מסחר בדרום קוריאה צריכה לבדוק לא רק אם השם פנוי, אלא גם כיצד הוא נהגה ונכתב בקוריאנית, אילו מוצרים ושירותים מכסה הבקשה ואילו זכויות קודמות קיימות בשוק. הדין הקוריאני מתאפיין בעיקרון קדימות ההגשה, בבחינה מהותית ובמנגנוני התנגדות. בשנים האחרונות נכנסו לתוקף גם שני שינויים חשובים: מנגנון הסכמה לרישום סימנים דומים משנת 2024 וקיצור תקופת ההתנגדות ל־30 ימים ביולי 2025. שינויים אלה שונים מהנהלים ביפן ובניו זילנד.

רשות הקניין הרוחני הקוריאנית פועלת כיום בשם Ministry of Intellectual Property (MOIP), לאחר השינוי המוסדי מאוקטובר 2025; פרסומים ישנים מכנים אותה Korean Intellectual Property Office (KIPO). המאמר מתמקד בהליך הקוריאני העדכני ובצרכים של מבקשים ישראלים, ולא בהסבר כללי על מערכת מדריד.

קדימות ההגשה ושם המותג בקוריאנית

ככלל, דיני סימני המסחר הקוריאניים מבוססים על first-to-file: בקשה מוקדמת עשויה לחסום רישום מאוחר של סימן זהה או דומה לגבי טובין ושירותים קרובים. לכן אין להניח שהשימוש במותג בישראל יקנה כשלעצמו עדיפות בקוריאה. מומלץ לבצע חיפוש מוקדם ב־KIPRIS, מערכת המידע על זכויות קניין רוחני בקוריאה, ולאתר בה סימנים רשומים ובקשות קודמות.

בחיפוש ראוי להתייחס לגרסה הלועזית של המותג לצד תעתיקים לכתב הקוריאני (Hangul) ולכינויים שעלולים להתקבע בשוק. למשל, שם באנגלית עשוי להישמע דומה לסימן קוריאני קיים גם אם הכתיב שונה לחלוטין. לא כל דמיון צלילי מביא לסירוב, אך חיפוש מילולי באנגלית בלבד עלול להחמיץ סימנים רלוונטיים. בנוסף, כדאי לברר אם לשם יש משמעות תיאורית או אחרת בשפה הקוריאנית ביחס למוצרים המתוכננים.

האם חייבים להשתמש בסימן לפני ההגשה?

לפי מדריך הרשות הקוריאנית להליך רישום סימני מסחר, אפשר להגיש בקשה על בסיס שימוש קיים או כוונה אמיתית להשתמש בסימן. אין דרישה כללית לצרף לכל בקשה מראש דוגמת שימוש מסחרי כפי שנדרש במסלולי הגשה מסוימים בארצות הברית. עם זאת, הכוונה להשתמש חייבת להיות בתום לב, ואין לראות ברישום כלי להחזקה בלתי מוגבלת בסימנים שנועדו רק לחסום מתחרים.

אפשר להגיש בקשה לסימן מילולי, לסימן חזותי או לסימן הכולל רכיבים מילוליים וגרפיים. הטענה הישנה שלפיה אסור לרשום באותה בקשה שם ולוגו יחד אינה נכונה ככלל. ההחלטה אם להגיש סימן משולב או בקשות נפרדות למילה ולעיצוב צריכה להתבסס על צורות השימוש הצפויות ועל היקף ההגנה הדרוש. בנוסף יש לבחור את סוגי הטובין והשירותים ואת המונחים המדויקים בכתב הבקשה.

מנגנון ההסכמה לרישום סימנים דומים משנת 2024

מאז 1 במאי 2024 הדין הקוריאני מכיר בתנאים מסוימים במנגנון הסכמה מצד בעל סימן קודם (Trademark Consent System). כאשר מבקש נתקל בסימן קודם דומה, ניתן במקרים המתאימים לבחון הסכמה של בעל הזכות הקודמת לקיומם של שני הסימנים בפנקס. לפני הרפורמה, הסכמה כזו לא הייתה מספיקה בהכרח כדי להתגבר על סירוב עקב דמיון.

אין פירוש הדבר שבעל סימן קודם יכול להסכים לכל רישום מתחרה ללא מגבלות. ההסדר אינו נועד להתיר רישום של סימנים זהים לחלוטין לגבי טובין זהים במקרים שנאסרו בדין, וזכויות שנרשמו בהסכמה עשויות להיות חשופות לביטול אם נעשה בהן שימוש מטעה או בלתי הוגן. לכן הסכם הסכמה בין שתי חברות אינו רק מכתב טכני לרשות: יש לשקול בו את תחומי הפעילות, הגרסאות של המותגים והאפשרות לבלבול בפועל. למותג ישראלי שכבר פועל עם שותף מסחרי בקוריאה זהו לעיתים מסלול שכדאי לבחון במקום ויתור מיידי על השם.

הגשת בקשה ישירה, ייצוג מקומי ומסלול מדריד

בקשה קוריאנית ישירה כוללת את פרטי המבקש, הסימן, הטובין והשירותים והסוגים המתאימים, וכן פרטי קדימות כאשר נתבע תאריך מוקדם על יסוד בקשה קודמת. לפי הנחיות התשלום והייצוג של MOIP, מי שאין לו כתובת מגורים או עסק בקוריאה נדרש למנות נציג בעל מען מתאים בקוריאה לצורך ניהול ההליכים. במסלול המקומי נדרשים מסמכים בקוריאנית ועמידה באמצעי התשלום וההגשה המקומיים. אין לקבוע באופן גורף שהנציג חייב תמיד להיות עורך דין מסוים; יש לבדוק את כישוריו ואת סמכויותיו להליך המבוקש.

ניתן גם לבחון ייעוד דרום קוריאה במסגרת פרוטוקול מדריד, אם המבקש הישראלי עומד בתנאי המסלול. WIPO מנהל את הרישום הבינלאומי ברמה הפורמלית, אך ההחלטה אם תינתן הגנה בקוריאה תלויה בדין ובבחינה המקומיים. ייעוד באמצעות מדריד אינו מבטל זכויות קודמות או דרישות הנוגעות לסימן ולפרטה. למנגנון הבינלאומי ראו רישום בינלאומי של סימן מסחר – פרוטוקול מדריד.

בחינה והתנגדות: שינוי חשוב מיולי 2025

לאחר ההגשה נבחנת הבקשה מבחינה מהותית. אם הבוחן מוצא עילת סירוב הוא מאפשר למבקש לטעון ולהגיש תיקונים במגבלות הדין. בקשה שעברה את שלב הבחינה מתפרסמת להתנגדויות בכתב העת הרשמי. פרסומי הרשות באנגלית שנכתבו לפני 2025 עדיין עשויים להזכיר חלון התנגדות של חודשיים, אך התיקון לחוק שנכנס לתוקף ב־22 ביולי 2025 קיצר את התקופה ל־30 ימים מיום הפרסום. ראו הודעת החקיקה הרשמית של הרשות מ־23 ביולי 2025.

לשינוי יש משמעות הן לבעל סימן קודם, שצריך לעקוב אחר פרסומים בתדירות מתאימה, והן למגיש הבקשה, שצריך להיערך למחלוקת אפשרית בחלון קצר יחסית. לאחר השלמת הבחינה והיעדר התנגדות מוצלחת ניתן לקבל החלטה לאשר את הרישום; אולם הזכות אינה נוצרת רק משום שהבוחן אישר את הבקשה. יש לשלם גם את אגרת הרישום ולבצע את פעולת רישום הזכות בפנקס.

מהן אגרות הרישום בדרום קוריאה?

לפי טבלת האגרות הרשמית של MOIP, אגרת בסיס לבקשה אלקטרונית רגילה היא 52,000 וון קוריאני (KRW) לסוג ואגרת בקשה בנייר היא 62,000 וון לסוג. ניתן להפחית את אגרת ההגשה כאשר נבחרים רק שמות טובין ושירותים מאושרים בתנאי התעריף המקומי; יש לוודא את הפרטה המדויקת במועד ההגשה. כאשר מציינים יותר מעשרה פריטי טובין בסוג מסוים, הטבלה קובעת תוספת של 2,000 וון לכל פריט נוסף.

בשלב שבו הבקשה מאושרת, קיימת אגרת רישום נפרדת בסך 201,000 וון לסוג עבור תשלום מלא של תקופת עשר השנים, בכפוף לתוספות הרלוונטיות. לכן, לפי אגרת הבסיס המפורסמת, בקשה אלקטרונית רגילה בסוג אחד ולאחריה רישום מלא כרוכות יחד ב־253,000 וון באגרות הרשות בלבד, לפני תוספות עבור טובין, היטלים ועלויות ייצוג. קיימת אפשרות לתשלום אגרת הרישום בשני חלקים בתנאים ובמחירים המופיעים בטבלת הרשות. התעריף הרשמי האנגלי מבוסס על עדכון מאוגוסט 2023; משום כך יש לאמת את הטבלה הקוריאנית העדכנית בעת תשלום ב־2026.

תוקף הזכות, אי־שימוש וחידוש

רישום סימן מסחר בדרום קוריאה תקף עשר שנים ממועד רישום הזכות, וניתן לחדשו לתקופות נוספות של עשר שנים. לפי הנחיות הרשות, סימן שלא נעשה בו שימוש אמיתי במשך שלוש שנים רצופות לאחר הרישום עלול להיחשף להליך ביטול, בהתאם לתנאי הדין והראיות. תכנון רישום מוקדם לפני כניסה לשוק צריך להביא בחשבון גם את היכולת להוכיח שימוש בהמשך.

בעל מותג ישראלי הפועל בכמה מדינות במזרח אסיה צריך לבדוק בנפרד הגנה בקוריאה, ביפן ובסין, שכן רישום בכל אחת אינו מעניק הגנה אוטומטית באחרות. תכנון רישום סימן מסחר בדרום קוריאה לצד בדיקת תעתיק השם בקוריאנית והסכמות אפשריות עם בעלי סימנים קודמים צריך לשלב את מועד ההגשה, הסיכון להתנגדות, הצורך בנציג מקומי והתאמת הפרטה לפעילות הממשית. להסבר על מסלול מדריד באופן כללי ראו גם את הספר Intellectual Property Law in Israel, מאת יונתן דרורי ויותם ורזנסקי-אורלנד, פרק 2, סעיפים 5.8.1–5.8.2, עמ' 182–184; פרטי הדין הקוריאני והאגרות נבדקו מול פרסומי הרשות המקומית.