אחת העילות לסירוב לרישום סימני מסחר הקבועות בסעיף 11 לפקודת סימני המסחר, התשל"ב-1972, הינה היותו של הסימן המבוקש דומה עד כדי הטעייה לסימן רשום אחר. העילה מעוגנת בסעיף 11(9) לפקודה:
"סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;"
מטרתו של סעיף זה היא מניעת רישום של סימנים אשר דומים או זהים לסימנים רשומים כאשר שני הסימנים מסמנים טובין מאותו הסוג.
כאשר מדובר בשני סימנים זהים, אין צורך בבחינת קיומו של חשש להטעיית צרכנים ודי בכך, על מנת לפסול את הסימן המבוקש מרישום. יחד עם זאת, כאשר מדובר בסימנים דומים בלבד, יש צורך לבדוק האם הדמיון בין הסימנים עולה עד לכדי יצירת הטעייה.
כאמור בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר 234114, בבחינת הכשרות על פי סעיף זה יש לשאול, ראשית, האם הסימן המבוקש זהה או דומה לסימן מסחר רשום אחר, המתייחס לאותם הטובין או לטובין מאותו הגדר, ובהמשך יש לבדוק האם יש בדמיון זה כדי להטעות.
המבחן אשר נקבע בפסיקה לקביעת החשש להטעיה הינו המבחן המשולש הכולל מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הלקוחות וסוג הסחורות ומבחן יתר נסיבות העניין. עם השנים התפתח מבחן משולב זה ונוסף לו מבחן ההיגיון והשכל הישר.
תכליתו של סעיף 11(9) לפקודה הינה תכלית כפולה: מניעת נזק מסחרי לבעל הסימן הרשום עקב טעות של קונה פוטנציאלי שעלול לרכוש סחורה אחרת בסוברו כי היא סחורתו ומניעת סכנת הטעיה העלולה לפגוע בציבור כתוצאה מהדמיון בין הסימנים (ראו גם התנגדות לרישום סימן מסחר 223957 "שיק דיזיין תעשיות" ).
בחינת קיומו של חשש להטעייה נעשה על פי המבחן המשולש. כמובן שיישומו של מבחן זה ישתנה בכל מקרה ומקרה ואין מדובר במבחן אשר יכול לספק תוצאה מוחלטת לכאן או לכאן.
תוצאת המבחן המשולש צריכה להיבחן על רקע עוצמת ההגנה אשר הסימן הרשום ראוי לה והכל לפי האופי המבחין המולד או הנרכש שהסימן הרשום צבר.
לרישום סימן מסחר או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:
טל:03-6005572
פקס:03-6005531
דוא"ל:office@dwo.co.il
לפרטים אודות רישום סימן מסחר ורישום סימני מסחר במשרדנו ראו את המאמר הבא.
