ריבוי דיני קדימה בפטנט: איך נקבע התאריך האפקטיבי?

תרשים הממחיש ריבוי דיני קדימה בבקשת פטנט, מועדי הגשה ותאריכים אפקטיביים

פיתוח טכנולוגי אינו נעצר בהכרח ביום שבו מוגשת בקשת הפטנט הראשונה. לעיתים מוגשת תחילה בקשה המתארת מנגנון בסיסי, כעבור מספר חודשים נוספים לו רכיבים ושדרוגים, ובהמשך מוגשת בקשת PCT הכוללת גם חלופות נוספות. במצב כזה מתעוררת שאלה מש

בפסק הדין Alex Xie נ׳ אבן קיסר (2026) נשלל דין קדימה מן הבקשה האמריקאית הראשונה בשל הגשת בקשת PCT באיחור והיעדר בקשה להכרה מחודשת בישראל, תוך הבחנה בין מבחן unintentional האמריקאי ל־due care הישראלי. שאלת דין הקדימה מן הבקשה השנייה לא הוכרעה שם.

איזה תאריך הגשה מוקדם עומד לרשות כל חלק מן האמצאה?

הדין מאפשר, בתנאים מסוימים, לתבוע ריבוי דיני קדימה (Multiple Priorities) על בסיס יותר מבקשה קודמת אחת. עם זאת, ציון מספר בקשות קדימה אינו מעניק לכל התביעות את התאריך המוקדם ביותר. יש לברר מה נחשף בפועל בכל מסמך, מתי הוגש, האם הו

א היה הבקשה הראשונה לאותו נושא ומהם התנאים החלים במדינה שבה נבחנת הבקשה המאוחרת.

מאמר זה עוסק בזכאות המהותית לדיני קדימה מרובים ובהשפעתה על תביעות הפטנט, פרסומי ביניים ותאריך ההגשה האפקטיבי. להסבר על שלבי החיפוש, הפרסום והכניסה למדינות השונות ראו את המדריך בקשת PCT – הליך הגשה בינלאומית לפטנט.

ריבוי דיני קדימה מחייב בחינה של מועדי ההגשה ושל התמיכה הטכנית בכל מסמך קדימה; עצם ציון מספר מסמכים אינו מקנה תאריך מוקדם לכל האמצאה.

מהו ריבוי דיני קדימה ומה קובע סעיף 10(ב) לחוק הפטנטים?

סעיף 10(ב) לחוק הפטנטים הישראלי מאפשר לבסס בקשה על יותר מבקשת חוץ קודמת אחת. בהנחיות הבחינה של רשות הפטנטים לשנת 2026 מוסבר כי הזכאות לדין קדימה לגבי כל חלק של האמצאה נבחנת לפי הבקשה המוקדמת ביותר המתייחסת לאותו חלק, בכפוף לתנאי הדין.

גם תקנה 4.10 לתקנות אמנת PCT מאפשרת לכלול בבקשה בינלאומית תביעות דין קדימה ממספר בקשות קודמות. המנגנון אינו משנה את הדרישה הבסיסית: החומר שלגביו נתבעת הקדימה צריך להיות נתמך במסמך המוקדם, ותביעת הקדימה צריכה לעמוד גם בתנאי המועדים, זהות בעל הזכות וכללי הבקשה הראשונה.

משמעות הדבר היא שאותה בקשת פטנט מאוחרת עשויה לכלול פתרונות טכנולוגיים שונים, שכל אחד מהם זכאי למועד מוקדם אחר. השאלה אינה כמה תאריכי קדימה מופיעים בעמוד הראשון של הבקשה, אלא איזה תאריך רלוונטי בפועל לכל אמצאה נתבעת.

דוגמה מעשית: מנגנון נעילה שעבר שני שלבי פיתוח

נניח שחברה פיתחה מחבר מכני לצינור. ביום 10 בינואר 2025 היא מגישה בקשת פטנט ראשונה המתארת מחבר שבו טבעת קפיצית נעה בתעלה ומחזיקה את הצינור במקומו. הבקשה מתארת את מבנה הטבעת, את התעלה ואת אופן הנעילה. נכנה פתרון זה ״מנגנון A״.

לאחר ניסויים מגלה החברה שכאשר מופעל לחץ חריג, הטבעת עלולה לנוע שלא במכוון. המהנדסים מפתחים לשונית ביטחון המונעת את התנועה עד לביצוע פעולת שחרור יזומה. ביום 10 ביוני 2025 מוגשת בקשה שנייה, המתארת את מנגנון A בצירוף לשונית הביטחון ואת אופן הפעולה המשותף שלהם. נכנה את השילוב החדש ״מנגנון A+B״.

ביום 10 בדצמבר 2025 מגישה החברה בקשת PCT התובעת, ככל שהתנאים מתקיימים, דין קדימה משתי הבקשות. היא כוללת גם חלופה שבה יש חיישן המתריע על נעילה לא מלאה, אשר לא תוארה בבקשות הקודמות.

לצורך ניתוח הקדימה, מנגנון A כפי שתואר ונתמך בבקשה הראשונה עשוי ליהנות ממועד 10 בינואר 2025. השילוב A+B, שתואר לראשונה באופן מספק בבקשה השנייה, עשוי ליהנות ממועד 10 ביוני 2025. לעומת זאת, מאפיין החיישן שנחשף לראשונה בבקשת PCT לא ייהנה אוטומטית מן התאריכים הקודמים, וביחס אליו המועד הרלוונטי עשוי להיות 10 בדצמבר 2025.

זו דוגמה היפותטית שנועדה להמחיש את הניתוח. הזכאות בפועל תלויה בתוכן המדויק של כל מסמך ובנוסח התביעות המאוחרות. אין די בכך שבקשה שנייה מציינת באופן כללי ״שיפור בבטיחות״; עליה לתמוך במבנה ובדרך הפעולה של השדרוג שלגביו מבקשים את המועד המוקדם.

האם אפשר לקבל תאריך מוקדם עבור שילוב שלא הופיע באף מסמך קדימה?

לא באופן אוטומטי. נניח שבקשה מוקדמת אחת מתארת רק טבעת נעילה, ובקשה מוקדמת אחרת מתארת רק חיישן, בלי לתאר את שילובם למערכת אחת. העובדה ששני הרכיבים נזכרים בשני מסמכים נפרדים אינה אומרת שהתביעה המאוחרת המשלבת טבעת וחיישן זכאית לתאריך של אחת מן הבקשות.

הנחיות ה־EPO מבהירות בהקשר של ריבוי דיני קדימה שאין ליצור בדרך כלל שילוב חדש באמצעות חיבור מלאכותי של גילויים ממסמכי קדימה שונים (mosaicing). כדי ליהנות ממועד מוקדם עבור שילוב טכנולוגי, יש להראות שהשילוב עצמו נחשף במסמך הרלוונטי במידה הנדרשת, לרבות אפשרות של הפניה מפורשת וראויה למסמך אחר בנסיבות המתאימות.

ההבחנה חשובה במיוחד כאשר בקשה נוספת כוללת תוצאה רצויה אך אינה מפרטת את המבנה שמאפשר להשיגה. ניסוח בקשת פטנט טובה אינו רק תיאור היעד הטכנולוגי; הוא מחייב תיאור מספק של דרך הביצוע ושל החלופות שבגינן מבקשים בהמשך הגנה.

לרקע מקצועי על הכנת פירוט האמצאה לפני ניסוח הבקשה ראו הכנת אמצאה לרישום פטנט.

הסיכון שבפרסום בין מועדי דין הקדימה

ריבוי דיני קדימה עשוי ליצור תקופות ביניים שבהן חלק מן האמצאה כבר מתואר במסמך שהוגש, וחלקים אחרים עדיין לא נחשפו באף בקשת פטנט. אם בתקופת ביניים זו מתפרסם מידע טכנולוגי רלוונטי, הוא עלול להשפיע על תביעות שאינן זכאיות לתאריך המוקדם.

נחזור למנגנון הנעילה. נניח שבחודש אפריל 2025 פורסם מסמך פטנט של מתחרה המתאר לשונית ביטחון הדומה לזו שהחברה פיתחה רק לאחר מכן. בקשת החברה מינואר 2025 אינה כוללת את לשונית הביטחון, ולכן לא ניתן להסתמך על תאריך ינואר רק כדי להתגבר על פרסום אפריל ביחס לשדרוג שנחשף לראשונה ביוני. יש לבחון אם פרסום אפריל רלוונטי לדרישות החידוש או ההתקדמות ההמצאתית של התביעות המתייחסות לשדרוג.

בהנחיות הבחינה הישראליות לשנת 2026 מובהר שיש לבדוק, כשקיים פרסום בין מועדי דיני הקדימה, מתי תוארה לראשונה אמצאה השווה בעיקרה לאמצאה הנתבעת. אם התמיכה הרלוונטית קיימת רק במסמך קדימה שמועדו מאוחר מהפרסום, ניתן בנסיבות המתאימות לצטט את פרסום הביניים כנגד התביעות.

משום כך מומלץ לבחון את מצב הידע הקודם בכל נקודת זמן שבה נוספה תכונה טכנולוגית משמעותית, ולא רק ביום הגשת הבקשה הראשונה.

הבדל מרכזי: ריבוי דיני קדימה תקפים לעומת איחור בהגשת בקשת PCT

תקופת דין הקדימה הרגילה לפטנטים היא 12 חודשים ממועד הבקשה הראשונה לאותו נושא. אם בקשת PCT מוגשת בתוך התקופה ביחס לכל בקשת קדימה רלוונטית, אפשר לבחון את הזכאות המהותית לתאריכים הקודמים. אולם הגשת בקשת ביניים אינה מאריכה באופן אוטומטי את תקופת הקדימה של חומר שכבר תואר בבקשה הראשונה.

נניח שהבקשה הראשונה על מנגנון A הוגשה ביום 10 בינואר 2025, ובקשה שנייה המתארת שוב את A ומוסיפה לו שדרוג B הוגשה ביום 10 בנובמבר 2025. אם בקשת ה־PCT מוגשת רק ביום 10 בפברואר 2026, חלפו יותר מ־12 חודשים מאז הגשת הבקשה הראשונה.

במצב כזה ייתכן שהשדרוג B, שנחשף לראשונה בנובמבר, יוכל ליהנות מדין קדימה מנובמבר 2025. לעומת זאת, עצם החזרה על תיאור מנגנון A בבקשת נובמבר אינה הופכת אותה בהכרח ל״בקשה ראשונה״ חדשה עבור A, ואינה מעבירה באופן אוטומטי את תאריך הקדימה של A לנובמבר.

מכאן החשיבות של כלל הבקשה הראשונה (First Application): לגבי אותו נושא טכנולוגי יש לבדוק מתי הוגשה לראשונה בקשת פטנט תקפה לצורך דין הקדימה. בקשת המשך, בקשה מעודכנת או בקשה נוספת החוזרת על חומר קודם אינה מקימה בהכרח תקופת קדימה חדשה. קיימים חריגים מוגדרים בדין, אך אין להניח שהם מתקיימים בכל תיק.

מתי ניתן לבקש השבה של זכות הקדימה (Restoration)?

כאשר בקשת PCT הוגשה לאחר תום תקופת 12 החודשים, אך בתוך חודשיים נוספים לאחריה, ניתן בתנאים מסוימים לבקש השבה של זכות הקדימה בהתאם לכלל 26bis.3 לתקנות ה־PCT. האפשרות הזאת אינה הופכת כל איחור לנסלח; יש להגיש בקשה מתאימה במועד, להסביר את נסיבות האיחור ולהציג ראיות על פי המבחן החל במשרד המקבל.

הכללים מכירים בשני מבחנים אפשריים: Due Care, שבמסגרתו נבחן אם המבקש נקט את מלוא האמצעים הזהירים שנדרשו בנסיבות לצורך עמידה במועד; ו־Unintentionality, שבמסגרתו נבחן אם האיחור לא היה מכוון. משרדים מקבלים שונים עשויים להחיל מבחנים שונים בהתאם להוראות החלות עליהם.

רשות הפטנטים בישראל, כאשר היא פועלת כמשרד מקבל של בקשת PCT, מחילה את מבחן Due Care. לפי הנחיות השירות שלה, בקשה להכרה מחודשת בדין קדימה יכולה להיות מוגשת עם בקשת ה־PCT או בנפרד בתוך התקופה הקבועה, והיא צריכה להיתמך במכתב מפורט ובתצהירים או בראיות המראות שננקטו האמצעים הסבירים לעמידה במועד.

אם המשרד המקבל קיבל בקשת השבה, יש לבחון את השפעת החלטתו בכל מדינה שבה מבקשים להמשיך בהליך. כלל 49ter לתקנות ה־PCT קובע מתי החלטת השבה של המשרד המקבל מחייבת את המדינות המיועדות, באילו תנאים ניתן לבחון מחדש את עמידתה בדרישות, וכיצד פועלים כאשר המדינה מחילה מבחן אחר או כאשר נדרשת בקשת השבה בפני המשרד הלאומי. לכן אין לומר שכל החלטת השבה מוכרת אוטומטית בכל המדינות, אך גם אין לומר שהחלטת המשרד המקבל חסרת השפעה מחוץ לשלב הבינלאומי.

למידע רשמי נוסף ראו את הנחיות רשות הפטנטים בנושא הכרה מחודשת בדין קדימה ואת כלל 49ter לתקנות ה־PCT.

ישראל: כיצד בוחנים ריבוי דיני קדימה לפי הנחיות רשות הפטנטים?

בישראל נקודת המוצא היא סעיף 10 לחוק הפטנטים. ההנחיות המקצועיות של רשות הפטנטים לשנת 2026 כוללות סעיף ייעודי לריבוי דיני קדימה לפי סעיף 10(ב), ומדגישות את הקשר שבין כל חלק מן האמצאה לבין מסמך הקדימה הראשון שתיאר אותו כנדרש.

כאשר קיימת אי־בהירות לגבי תאריך של רכיב מסוים או שילוב רכיבים, רשאי הבוחן לדרוש הבהרות באשר לגילוי במסמכים הקודמים. לפי תקנה 26(ב), הרשות אף עשויה לדרוש לציין בשולי הקטעים המתאימים בפירוט את תאריכי הבקשות שעליהם מבוסס החומר.

אם קיימים כמה תאריכים אפקטיביים ומסמכים או בקשות אחרות שהוגשו בתקופה שביניהם, הניתוח עשוי להשפיע על כשירות התביעות ולעיתים גם על שאלות של בקשות חופפות. לכן המאמר אינו עוסק רק בטופס תביעת דין הקדימה: זהו ניתוח משפטי־טכני של היקף האמצאה ושל הגילוי המקורי.

לקריאת המקור ראו הנחיות בחינת בקשות פטנט של רשות הפטנטים לשנת 2026, סעיף 4.3.1.

אירופה: Partial Priority והלכת G 1/15

לפי סעיף 88 לאמנת הפטנטים האירופית, בקשת פטנט אירופית יכולה לתבוע מספר דיני קדימה. הייחוד המעשי של הדין האירופי הוא האפשרות להכיר, בנסיבות המתאימות, גם בדין קדימה חלקי (Partial Priority) ביחס לתביעה רחבה אחת.

נניח שהבקשה הראשונה מתארת מנגנון נעילה בעל קפיץ מתכת, ובקשה מאוחרת מתארת בנוסף חלופה בעלת רכיב גמיש מפולימר. בבקשה האירופית נכתבת תביעה רחבה המכסה את שתי החלופות. ככל שהחלופה של קפיץ המתכת נחשפה לראשונה באופן ישיר וחד־משמעי ובמידה המאפשרת לבצעה במסמך המוקדם, ייתכן שהיא תהנה מדין הקדימה הראשון, בעוד שלחלופה המאוחרת ייוחס מועד אחר.

בהלכת G 1/15 קבע בית הדין המורחב לערעורים של ה־EPO שניתן להכיר בדין קדימה חלקי גם כאשר החלופות נכללות בניסוח כללי של תביעה אחת, ואינן מנויות בה במפורש כחלופות מופרדות. מדובר בניתוח של התוכן הטכנולוגי המכוסה בתביעה ולא רק בסימני הפיסוק או במילה ״או״.

חשיבות ההלכה בולטת במקרים של Self-Collision או Toxic Priority, שבהם פרסום קודם של בקשה מאותה משפחת פטנטים עלול, לכאורה, לפגוע בחידוש של תביעה מאוחרת. הכרה בדין קדימה חלקי עשויה לצמצם את הסיכון בחלק התביעה הנתמך בגילוי המוקדם, אך אין בה הכשר אוטומטי לחלקים שנוספו מאוחר יותר.

להעמקה ראו את הנחיות ה־EPO לשנת 2026 בנושא Multiple and Partial Priorities ואת החלטת G 1/15.

ארצות הברית: תאריך ההגשה האפקטיבי של האמצאה הנתבעת

בדין האמריקאי יש חשיבות למושג Effective Filing Date, כהגדרתו בסעיף 100(i) לחוק הפטנטים האמריקאי. ככלל, הזכאות למועד מוקדם נבחנת ביחס לאמצאה הנתבעת ולתמיכה שניתנה לה בבקשה שאליה מבקשים לייחס את התאריך.

למשל, כאשר תביעה מאוחרת כוללת מנגנון נעילה ולשונית ביטחון, אבל הבקשה הראשונה תיארה רק את מנגנון הנעילה, אין להניח שהתביעה לשילוב כולו מקבלת אוטומטית את תאריך הבקשה הראשונה. יש לבחון את התמיכה באותו שילוב ואת הדרישות החלות על תביעת הקדימה והבקשות הקודמות.

הבחינה מתבצעת בהקשר של כל תביעה והאמצאה המוגדרת בה, ולא באמצעות שיוך אוטומטי של תאריך נפרד לכל מילה או רכיב טכני. כאשר לבקשה יש כמה מסמכי קדימה, עשויות להיות תביעות שונות עם תאריכים אפקטיביים שונים.

כללי ה־USPTO מבחינים גם בין תביעת קדימה מבקשת חוץ ובין הסתמכות על בקשות קודמות בארצות הברית, לרבות בקשות המשך ובקשות המשך בחלקן (Continuation-in-Part). על כן לא נכון להניח שהכללים האירופיים של Partial Priority חלים באופן זהה בארצות הברית.

המקור המקצועי הוא מדריך הבחינה האמריקאי MPEP, פרק 210 בנושא דין קדימה ומועדי הגשה מוקדמים.

מה בודקים לפני שמגישים בקשה המבוססת על כמה דיני קדימה?

העבודה המקצועית מתחילה בהשוואת מסמכי הקדימה לגרסאות המאוחרות של האמצאה. יש לזהות היכן תואר לראשונה כל פתרון טכנולוגי מהותי, אילו רכיבים נוספו בשלבים מאוחרים והאם השילובים הנתבעים נתמכים בגילוי המקורי. רצוי לבדוק גם את זהות המבקש או בעל זכות הקדימה, כדי לוודא שהזכות נתבעת על ידי מי שזכאי לכך לפי הדין הרלוונטי.

לצד ניתוח הפירוט נדרש מעקב מדויק אחר לוח הזמנים. יש לבדוק אילו בקשות הוגשו בתוך תקופת 12 החודשים ביחס לחומר המתאים, האם קיימות בקשות המשך או הגשות קודמות החוזרות על אותו נושא, והאם נדרש הליך להשבת זכות קדימה בשל איחור.

בשלב הבא יש לזהות פרסומים שהתרחשו בין מועדי ההגשה. אלה עשויים להיות פרסומים של צדדים שלישיים, בקשות מאותה משפחה או פרסומים אחרים שיש להם משמעות לפי הדין במדינות היעד. יש לבחון כיצד כל פרסום משפיע על התביעות בהתחשב בתאריך האפקטיבי שלהן.

ניתוח מסודר מסוג זה מכונה לעיתים Priority Audit או Priority Map. מטרתו אינה ליצור זכאות חדשה באמצעות טבלה, אלא לאתר מוקדם ככל האפשר פערים בין מה שנכתב בבקשות הקודמות לבין היקף ההגנה שמתכננים לבקש בבקשה המאוחרת.

ריבוי דיני קדימה כחלק מאסטרטגיית רישום הפטנטים

בתכנון רישום פטנטים בישראל ובעולם, ריבוי דיני קדימה עשוי להיות כלי חשוב כאשר האמצאה מתפתחת לאחר ההגשה הראשונה. הוא מאפשר לנסות לשמור על המועדים המוקדמים ביחס לפתרונות שכבר תוארו, בלי לוותר על האפשרות להוסיף שדרוגים בבקשות מאוחרות. עם זאת, אין בו כדי להאריך אוטומטית את תקופת הקדימה של חומר ישן או כדי להעניק לשילוב חדש תאריך מוקדם ללא בסיס בגילוי.

מומלץ לבצע את הניתוח עוד לפני הגשת בקשת PCT ולא רק כאשר מתקבלת השגת חידוש במהלך הבחינה. בשלב מוקדם אפשר לשפר את תיאור השדרוגים בבקשות שטרם הוגשו, לבחון האם צריך בקשה נוספת ולתכנן את תביעות הפטנט בצורה המשקפת נכונה את התאריכים האפשריים.

להרחבה נוספת בנושא דיני קדימה ראו בספרי: י' דרורי, ״דיני פטנטים״, הוצאת פרלשטיין־גינוסר, כרך א', עמ' 579–580 (2023).

מאמרים נוספים באשכול: תהליך רישום פטנט

שאלה לגבי המאמר?

שלח לנו הודעת מייל

אולי יעניין אותך גם

כל המאמרים

אנו משתמשים בעוגיות כדי להתאים אישית תוכן ומודעות, כדי לספק תכונות של מדיה חברתית ולנתח את התנועה שלנו. אנו גם חולקים מידע על השימוש שלך באתר שלנו עם שותפי המדיה החברתית, הפרסום והאנליטיקס שלנו שעשויים לשלב אותו עם מידע אחר שסיפקת להם או שהם אספו מהשימוש שלך בשירותיהם. אתה מסכים לעוגיות שלנו אם אתה ממשיך להשתמש באתר שלנו.

העדפות דחה הכל אפשר הכל