פיצויים בתביעות זכויות יוצרים בישראל: חישוב הפיצוי והפסיקה

כמה פיצויים אפשר לקבל בתביעה להפרת זכויות יוצרים? התשובה תלויה בסוג היצירה, בפעולה המפרה, בהיקף הניצול שנעשה בה ובמסלול הפיצוי המבוקש. חוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, מאפשר במקרים המתאימים לתבוע פיצוי בגין נזק שהוכח, או לבקש פיצויים בלא הוכחת נזק לפי סעיף 56, עד 100,000 ש"ח בשל כל הפרה. התקרה אינה תעריף קבוע, ומספר הקבצים, הפרסומים או העותקים אינו מתורגם בהכרח למספר ההפרות לצורך הפיצוי.

ההבחנה בין מסלולי הפיצוי משפיעה על הראיות שצריך לאסוף, על דרך ניסוח כתב התביעה ועל הסכום שבית המשפט עשוי לפסוק. כאשר אפשר לבסס אובדן רווח או תמלוגי רישיון, ניתן להכין תחשיב כלכלי. כאשר קיים קושי להוכיח את שיעור הנזק, פיצוי ללא הוכחת נזק עשוי להיות מסלול מתאים. כך או כך, תחילה יש להוכיח את הזכות, את מעשה ההפרה ואת זכאותו של התובע לסעד.

מהם מסלולי הפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים?

הפרת זכות יוצרים היא עוולה אזרחית לפי סעיף 52 לחוק. מכאן נובעות שתי נקודות מוצא שונות לסעד הכספי. הראשונה היא פיצוי המנסה לשקף את הנזק שנגרם לבעל הזכות, כגון הפסד מכירות, אובדן תמלוגים או פגיעה בערך הניצול המסחרי של היצירה. השנייה היא הפיצוי הסטטוטורי לפי סעיף 56, שבית המשפט רשאי לפסוק ללא הוכחת שיעורו של הנזק בפועל.

בחירת המסלול אינה רק עניין של הסכום הנתבע. היא קובעת אם עיקר המחלוקת יתמקד במחזורי המכירות וברווחיות, במחיר רישיון סביר, או בשיקולי הפיצוי שבחוק ובהיקף מסכת ההפרות. אפשר להעלות טענות חלופיות ביחס לדרכי הכימות, אך אין מקום לקבל כפל פיצוי עבור אותה פגיעה רק מפני שתוארה בכמה שיטות חישוב.

פיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 56 לחוק זכות יוצרים

סעיף 56(א) מסמיך את בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק בגין הפרת זכות יוצרים או זכות מוסרית בסכום שאינו עולה על 100,000 ש"ח לכל הפרה. אין בחוק רף מינימלי מחייב. מדובר בסמכות הנתונה לשיקול דעת בית המשפט, לא בזכאות אוטומטית לקבלת סכום מסוים עם הוכחת ההפרה.

הסדר זה נועד להתמודד עם הקושי המיוחד בהערכת נזקים בתחום זכויות היוצרים. במקרים רבים, בעל היצירה אינו יכול לדעת כמה אנשים נחשפו לעותק המפר, כמה רישיונות נמנעו ממנו או כמה הכנסות הפיק הנתבע. לצד התכלית המפצה, הסעד כולל גם שיקול של הרתעת הפרות. משום כך סכום הפיצוי עשוי להיות גבוה ממחירו של רישיון שימוש בודד, אך הוא עדיין נגזר מנסיבות המקרה.

בתא"מ (שלום ירושלים) 49152-10-13 פורגס נ׳ בית הספר סם שפיגל (5.9.2014) פרסם בית הספר באתרו תצלום של המשורר יהודה עמיחי ללא רשות הצלם. התביעה הוגשה על סך 20,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ואילו בית המשפט פסק 4,000 ש"ח בגין ההפרה, לצד הוצאות ושכר טרחה. עצם ההפרה הצדיק פיצוי, אך על רקע היקף השימוש, משכו ונתוני רישוי היצירה לא נפסק הסכום שנתבע.

אילו שיקולים קובעים את גובה הפיצוי הסטטוטורי?

סעיף 56(ב) מפרט שמונה שיקולים שבית המשפט רשאי להביא בחשבון: היקף ההפרה; משך ביצועה; חומרתה; הנזק הממשי המשוער שנגרם לתובע; הרווח המשוער של הנתבע; מאפייני פעילותו; טיב היחסים בין הצדדים; ותום ליבו של הנתבע. אין מדובר ברשימה סגורה או בנוסחה שבה מכפילים מספר אחד באחר.

היקף ההפרה יכול להתבטא במספר העותקים שנמכרו, בתפוצה של פרסום, במספר שידורים, בהיקף החשיפה או בשימוש בפרט מרכזי ביצירה. משך ההפרה חשוב במיוחד כאשר הפרסום הוסר במהירות, לעומת מקרה שבו הנתבע המשיך להשתמש ביצירה במשך שנים. חומרת ההפרה עשויה להיות שונה בין שימוש מקרי ומוגבל לבין ניצול מסחרי מכוון, שיטתי או חוזר לאחר התראה.

הפסיקה מבקשת נקודות ייחוס גם כשהתובע אינו חייב להוכיח את הנזק במדויק. רישיון שימוש שנמכר בעבר, פרסומים דומים בשוק, היקף הפעילות, נתונים על מכירות המוצר המפר ותיעוד פניות קודמות יכולים להאיר את עוצמת הפגיעה. מחיר הרישיון אינו תקרת הפיצוי, אך גם סכום תביעה שאינו נתמך בנתונים ובנסיבות לא נהפך למוצדק רק מפני שהוא נמוך מן התקרה.

בת"א (מחוזי תל אביב) 43278-03-11 אבידן נ׳ שידורי קשת (19.5.2013) שולב שיר של אסף אבידן בקדימון לתוכנית "האח הגדול" ללא הרשאה. הנתבעת טענה לטעות בתום לב והפסיקה את השימוש בתוך זמן קצר לאחר שהתקבלה פנייה. בית המשפט פסק 60,000 ש"ח בשל הפרת הזכות הכלכלית ועוד 25,000 ש"ח בגין הפגיעה בזכות המוסרית, וכן צו מניעה קבוע. המקרה מדגים שגם שימוש קצר יחסית יכול להוביל לפיצוי משמעותי, בין השאר בשל אופי השידור, היקפו והזכויות שנפגעו.

כמה הפרות ניתן לתבוע כאשר נעשה שימוש חוזר ביצירה?

סעיף 56(ג) קובע כי לעניין הפיצוי בלא הוכחת נזק יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים כהפרה אחת. הוראה זו מכריעה שאלות שכיחות: האם העלאה של אותה תמונה לאתר ולרשת חברתית היא שתי הפרות? האם שימוש בעשר תמונות בקמפיין אחד מקנה בהכרח פיצוי כפול עשר? האם כל שידור חוזר של קדימון הוא הפרה נפרדת? התשובה מחייבת ניתוח של הקשר בין המעשים, ולא ספירה טכנית שלהם.

בוחנים את הקשר בזמן, במקום, במטרת השימוש ובאופי הפעילות המפרה, לצד מספר היצירות והזכויות שנפגעו. שימושים נפרדים ועצמאיים עשויים להצדיק הבחנה בין מסכות שונות; רצף פרסומים הנובע מאותה פעילות עשוי להיחשב מסכת אחת גם אם כלל כמה פעולות. מספר היצירות הוא נתון רלוונטי, אך אינו פוטר את התובע מלהסביר מדוע מדובר בהפרות נפרדות לצורך סעיף 56.

בת"א (מחוזי תל אביב) 64303-01-15 דנאל נ׳ סנפיר (11.11.2023) נמצא כי תוכנות נוספות ששווקו התבססו על תוכנה שביחס אליה כבר נקבעה הפרת זכויות יוצרים. בית המשפט העניק צו מניעה קבוע ופסק פיצוי סטטוטורי של 100,000 ש"ח. אף שנדונה פעילות מול לקוחות שונים, לא הונחה תשתית המצדיקה לראות בכל לקוח הפרה עצמאית לצורך סעיף 56; חומרת המעשים באה לידי ביטוי בקביעת סכום הפיצוי בגין ההפרה.

בת"א (שלום תל אביב) 71998-12-20 אזולאי נ׳ קרני (28.8.2022) נעשה שימוש מסחרי בצילומים מעבר להרשאה שניתנה לצורך כתבה ופרסום מוגבל. בית המשפט בחן את הפרסומים כמסכת מעשים ולא הכפיל את הסכום לפי כל הופעה של תמונה. נפסק פיצוי כולל של 24,000 ש"ח בגין זכויות היוצרים והזכות המוסרית, נוסף להוצאות ושכר טרחה בסך 12,000 ש"ח. שני המקרים מדגימים מדוע ספירת פרסומים אינה תחליף לסיווג משפטי של מסכת ההפרה.

בת"א (שלום תל אביב) 5473-12-17 סאן שיין מעליסה נ' בן בשט (5.2.2025), פסק בית המשפט 25,000 ש"ח ללא הוכחת נזק בשל העתקת כל אחד משלושה עיצובי תכשיטים, ובסך הכול 75,000 ש"ח. ההבחנה בין שלוש יצירות מוגנות נפרדות שונה ממקרה של מספר פרסומים של אותה פרשה עובדתית, ויש לבחון בכל תיק את זהות היצירות ואת קשר המעשים.

פיצוי בגין נזק מוכח: הפסד מכירות, אובדן רווחים והפחתת ערך היצירה

כאשר לבעל הזכות נגרם נזק כלכלי שניתן לכמת, אפשר לבסס תביעה על נתוני ההפסד בפועל. למשל, הוצאה לאור יכולה להראות ירידה במכירות של ספר בעקבות מכירת עותקים מפרים; חברת תוכנה יכולה לבחון עסקאות רישוי שלא הושלמו בעקבות הפצה בלתי מורשית; וצלם עשוי להוכיח אובדן עסקה מסחרית או פגיעה בבלעדיות שהתחייב להעניק ללקוח.

החישוב חייב להפריד בין הכנסה לרווח. אם אבדו מכירות, לא די להציג את מחיר המכירה כפול מספר העותקים. יש לבחון אילו מכירות אכן נמנעו, את שיעור הרווח שהיה נותר לבעל הזכות ואת ההוצאות שנחסכו. בדומה לכך, אם הנתבע מכר מוצר מפר, לא כל הכנסה ממכירת המוצר היא בהכרח רווח שנוצר מהעתקת היצירה.

הנזק יכול להתבטא גם בשחיקת מחיר רישיון, פגיעה במוניטין מסחרי של יצירה או אובדן הזדמנות עסקית מוכחת. אולם תביעה המבוססת על פגיעה בשוק נדרשת להציג קשר סיבתי בין מעשה ההפרה לבין התוצאה הנטענת. כאשר קיימים גורמים עסקיים נוספים המשפיעים על המכירות, צריך להבחין בין השפעתם לבין השפעת ההפרה.

פיצוי לפי רישיון שימוש רעיוני: מה היה משלם הנתבע אילו ביקש רשות?

אחת הדרכים להעריך את שווי השימוש המפר היא בחינת התמורה שהייתה משולמת בעד רישיון מתאים. השאלה אינה רק מחירו של קובץ תמונה או שיר, אלא מהו היקף הרישיון שהיה נדרש בפועל: שימוש מסחרי או פרטי, תקופת הפרסום, טריטוריה, מספר שידורים, גודל קהל היעד, בלעדיות והתאמות ביצירה.

אפשר להציג הסכמי רישוי קודמים של אותו בעל זכות, עסקאות ביצירות דומות, מחירונים שמיושמים בפועל וחוות דעת כלכלית. תחשיב של רישיון רעיוני עשוי לסייע בביסוס נזק או לשמש נקודת ייחוס בעת קביעת פיצוי סטטוטורי. עם זאת, אין דין שימוש מסחרי רחב בשיר בקמפיין פרסומי כדין פרסום קצר של צילום באתר קטן. גם באותו סוג יצירה עשויה התמורה להיות שונה מאוד לפי הזכויות שהיו ניתנות ברישיון.

מחלוקת על מחיר רישיון עמדה ברקע תביעת פורגס נ׳ בית הספר סם שפיגל: בית הספר טען שתמורת הרשאה לפרסום התצלום היה משלם סכום נמוך יחסית. בית המשפט התחשב בכך בקביעת הסעד אך לא ראה בכך פטור מפיצוי. העלות ההיפותטית של רישיון אינה ממצה בהכרח את השיקולים החלים על הפרה שכבר בוצעה.

רווחי המפר והשבה: האם אפשר לתבוע את הכסף שהנתבע הרוויח?

בעל זכות עשוי לבקש סעד כספי המביא בחשבון את הרווח שהפיק הנתבע מן ההפרה. טענות אלה מחייבות לבחון את הבסיס המשפטי להשבה או לתחשיב הרווח ואת זיקתו של הרווח למעשה המפר. אין זהות הכרחית בין הכנסות הנתבע לבין התעשרותו מן ההפרה: גם למוצר מפר עשויים להיות רכיבים, שירותים ומאמצי שיווק שיצרו ערך שאינו נובע מן היצירה המועתקת.

לצורך ניתוח הרווח אפשר להיעזר בחשבוניות, נתוני מכירה, עלות ייצור, הוצאות הפצה, הסכמי לקוחות ודוחות חשבונאיים. כאשר הנתבע מחזיק את המסמכים הדרושים, ניתן לשקול סעד של מתן חשבונות לפי סעיף 57 לחוק, שעניינו מסירת פרטי ההפרה. אין בסעד למתן חשבונות כשלעצמו קביעה שכל הרווחים שבחשבונות שייכים לתובע; שאלת הסעד הכספי מחייבת הכרעה נפרדת.

בת"א (מחוזי תל אביב) 1884/06 עצמוני נ׳ בן דור (31.1.2010) הוכרה זכות משותפת בספר לימוד שנוצר במסגרת שיתוף פעולה, ונקבעה זכאות למחצית הרווחים על פי מערכת היחסים בין הצדדים. בית המשפט הורה על מתן חשבונות כדי לברר את הכנסות הספר. המקרה ממחיש את חשיבותם של מסמכי המכירה וההפצה ואת הצורך לזהות את בסיס הזכאות לרווח, שהיה שם קשור גם להסכמות בדבר היצירה המשותפת.

פיצוי לפי אומדן לעומת פיצוי בלא הוכחת נזק

פיצוי על דרך האומדן ופיצוי סטטוטורי אינם אותו דבר. האומדן הוא דרך לקביעת שיעורו של נזק שיש לגביו תשתית ראייתית, כאשר קיימת מניעה מעשית לכמת אותו בדיוק. למשל, אם הוכחו הפצה מסחרית ונתוני מכירות חלקיים, אפשר לבחון האם יש תשתית להערכה של הנזק או הרווח גם בלי נתון מדויק על כל עסקה.

לעומתו, סעיף 56 מאפשר לפסוק פיצוי ללא הוכחת שיעורו של הנזק, על יסוד ההפרה והשיקולים שבחוק. בהליך המתנהל על בסיס אומדן יש חשיבות מיוחדת לראיות המצביעות על נזק ולנקודות ייחוס לחישובו. במסלול הסטטוטורי, נקודות הייחוס אינן תנאי להוכחת הנזק, אך הן עשויות לשכנע את בית המשפט לבחור בסכום מתאים בתוך הטווח שנקבע בחוק.

הבחנה זו מפותחת בספרו של יונתן דרורי, תרופות כספיות בהליכי קניין רוחני (2015), פרק ו', עמ' 73–94, הדן בנזק בפועל, אומדן, רישיון שימוש רעיוני, פיצוי סטטוטורי ומספר ההפרות.

פיצויים בגין הפרת הזכות המוסרית

הזכות המוסרית נפרדת מן הזכויות הכלכליות ביצירה. היא מגינה, בהתאם לסעיף 46 ולסוג היצירה, על ייחוס היצירה ליוצר בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות, ועל הגנה מפני פגיעה ביצירה העומדת בתנאים הקבועים בחוק. כאשר הנתבע העתיק יצירה ללא הרשאה וגם השמיט קרדיט שהיה עליו לתת, עשויות להתעורר עילות מובחנות. אולם גם כאן אין לכפול פיצויים באופן אוטומטי; יש לבחון את הזכויות שנפגעו ואת מסכת המעשים.

בת"א (מחוזי נצרת) 16297-08-15 לוי נ׳ ש.י.–א.ד. תקשורת (14.6.2016) העביר צלם את הזכויות הכלכליות בתצלום שהוזמן ממנו, אך התצלום פורסם במקומון מספר פעמים ללא ייחוס מתאים. בית המשפט פסק פיצוי בסך 35,000 ש"ח בשל חמש פגיעות בזכות המוסרית, לצד הוצאות ושכר טרחה וסעדים הנוגעים לקרדיט ולהמשך הפרסום. ההכרעה מראה כי העברת הבעלות הכלכלית אינה שוללת בהכרח את זכותו המוסרית של היוצר.

בת"א (מחוזי תל אביב) 43278-03-11 אבידן נ׳ שידורי קשת (19.5.2013) הופרדו בחישוב הפיצוי הפגיעה בזכות הכלכלית והפגיעה בזכות המוסרית בשיר. אין להסיק מן הסכומים שנפסקו שם יחס קבוע בין שתי העילות. ההכרעה נבעה מן השימוש המסוים, מן השיר ומן הנסיבות שבהן בוצע השידור.

האם סעיף 56א מונע פיצוי ללא הוכחת נזק?

סעיף 56א, שנוסף לחוק בשנת 2019, קובע סייגים לתחולת מנגנון הפיצוי הסטטוטורי במקרים מוגדרים. אחת החלופות נוגעת להעמדת יצירה אמנותית ברשת לאחר שכבר הועמדה לרשות הציבור, כאשר המפר חדל מן ההפרה בתוך זמן סביר מקבלת הודעה, היצירה לא הועתקה מקטלוג מקוון שמטרתו מכירת יצירות או רישיונות, והתקיים גם תנאי בדבר היעדר מטרה מסחרית או אופי הגוף המפר ומחזורו, לפי ההוראות המדויקות שבסעיף.

ההסדר כולל הבחנות בין גופים שונים. מוסדות המדינה, רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות אינם נהנים מן החריג שבסעיף 56א(א) רק בשל היותם גופים ציבוריים. סעיף 56א(ג) קובע סייג נפרד לסוגים מסוימים של מוסדות חינוך, ספריות, ארכיונים, מוזיאונים וגופים נוספים, ביחס לפעילותם הרגילה, למטרותיהם ולאופי השימוש הלא מסחרי.

הסייגים חלים על הפיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 56. הם אינם הופכים את ההעתקה לשימוש מותר, ואינם שוללים מעצם טבעם את האפשרות לבקש סעד אחר כאשר מתקיימים יסודותיו. לכן יש לבחון בנפרד את עצם ההפרה, את תחולת החריג ואת הסעד הכספי שניתן לבסס.

מפר תמים לפי סעיף 58: מתי אין חיוב בפיצויים?

סעיף 58 קובע כי כאשר הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, אך המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת בעת ההפרה כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בפיצויים עקב ההפרה. ההוראה אינה פוטרת באופן כללי כל מי שטוען שלא ידע שעליו לקבל רשות, שלא הכיר את החוק או שפעל מתוך טעות. המבחן הקבוע בסעיף עוסק בידיעה או בחובת הידיעה בדבר קיומה של זכות יוצרים ביצירה.

הטענה רלוונטית לבחינת החיוב הכספי, ואינה הופכת בדיעבד פעולה אסורה לפעולה מותרת. גם הפסקת שימוש לאחר מכתב התראה עשויה להשפיע על משך ההפרה ועל שיקולי הפיצוי, אך אין פירושה שהשימוש הקודם לא התרחש. ההבחנה בין סעיף 58 לסעיף 56א חשובה במיוחד כשמדובר בתמונות ובחומרים מקוונים.

האם הסרת התוכן או תשלום עבור רישיון בדיעבד פוטרים מפיצוי?

הסרה של תמונה לאחר קבלת התראה, הפסקת שידור או מחיקת קובץ עשויות לצמצם את משך ההפרה ואת היקפה. עם זאת, פעולה כזו אינה מבטלת בהכרח את האחריות בגין שימוש שכבר נעשה. הסדרה מסחרית מאוחרת יכולה להוביל לפשרה ולרישיון לעתיד, אך אין היא מהווה רישיון רטרואקטיבי אלא אם הוסכם כך.

בתא"מ (שלום ירושלים) 49152-10-13 פורגס נ׳ בית הספר סם שפיגל (5.9.2014) התצלום הוסר לאחר פנייה, אך עדיין נפסק פיצוי. בת"א (מחוזי תל אביב) 43278-03-11 אבידן נ׳ שידורי קשת (19.5.2013) חדל השימוש בשיר במהירות יחסית, אך נפסק פיצוי בגין השימוש שכבר נעשה. שני המקרים מדגימים כי הפסקת ההפרה היא נסיבה משמעותית, אך אינה מחיקה של העובדות שקדמו לה.

אילו ראיות מסייעות לחישוב פיצויים בתביעת זכויות יוצרים?

בתביעה המבוססת על נזק מוכח ראוי לאסוף נתוני מכירות לפני ואחרי ההפרה, הסכמי רישוי, מחירונים שנהגו בפועל, חשבוניות, תיעוד של לקוחות ואירועים מסחריים, מידע על רווחיות ומסמכים המצביעים על היקף ההפצה המפרה. כאשר נטען לפגיעה בבלעדיות, יש להציג את תנאי הרישיון הבלעדי או את ההסכמות המסחריות הרלוונטיות.

בתביעה לפי סעיף 56 חשובות גם ראיות שאינן מאפשרות חישוב מדויק: משך ההפרה, סוג הפלטפורמה, מספר צפיות או שידורים ידוע, מספר המוצרים המפרים, פניות קודמות לנתבע והמשך פעילותו לאחר התראה. נתונים אלה עשויים להשפיע על שיקול הדעת אפילו אם הנזק הכספי לא כומת.

יש להפריד בין הוכחת הבעלות וההפרה לבין הוכחת שיעור הפיצוי. בעל זכות שלא הוכיח את זכותו או את הפעולה המפרה לא יוכל להסתמך על סעיף 56 כתחליף להוכחת יסודות התביעה. לדיון במרכיבי העילה עצמה ראו הפרת זכויות יוצרים בישראל: הוכחת ההפרה והסעדים.

כיצד בוחרים מסלול פיצוי ומנסחים דרישה כספית?

הדרך הנכונה להתחיל היא לזהות אילו זכויות הופרו ומי מחזיק בהן, מהי מסכת המעשים ומהו ההיקף המסחרי שניתן להוכיח. לאחר מכן בוחנים את מסלול הנזק המוכח, את האפשרות להעמיד תחשיב על שווי רישיון מתאים, את השימוש באומדן ואת הפיצוי הסטטוטורי. כאשר קיימות טענות להשבה או רווחי מפר, יש לבסס גם אותן עובדתית ומשפטית.

דרישה לפי סעיף 56 צריכה להבהיר מדוע הסכום המבוקש הולם את היקף ההפרה, משכה וחומרתה, ולא להסתפק בטענה ש-100,000 ש"ח הם הסכום הקבוע בחוק. כאשר יש כמה יצירות או כמה נתבעים, יש להציג את הקשר בין פעולותיהם ולהסביר את מספר ההפרות הנטען. בהליך שבו מבוקש גם צו מניעה או מתן חשבונות, צריך להבחין בין הראיות הנוגעות לסעדים השונים.

מכתב התראה המבוסס על פירוט הזכויות, היקף הניצול והבסיס לתחשיב מאפשר לצדדים לבחון פתרון מסחרי או ליטיגציה מתוך הבנה של המחלוקת. הסעדים הכספיים הם חלק מהאסטרטגיה הרחבה של אכיפת זכות היוצרים, ולא רק השלב האחרון שלה.

מקורות משפטיים ומאמרים נוספים

ההסדרים המרכזיים מצויים בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, ובפרט סעיפים 52, 56, 56א, 57 ו-58. להרחבה על מסלולי התחשיב ועל תכלית הסעדים ראו יונתן דרורי, תרופות כספיות בהליכי קניין רוחני (פרלשטיין-גינוסר, 2015), פרק ו', עמ' 69–94. ההבחנה העיונית בין הרתעה לפיצוי נדונה גם במאמר פיצוי ללא הוכחת נזק בקניין רוחני: מטרות וביקורת.

לבירור עצם ההפרה ראו הפרת זכויות יוצרים בישראל; לניתוח הגנת השימוש ההוגן ראו שימוש הוגן בזכויות יוצרים בישראל; לזכויות בתמונות ראו זכויות יוצרים בצילום ובתמונות בישראל; להפרת זכות מוסרית ראו הזכות המוסרית בזכויות יוצרים בישראל; להפרות ברשת ראו הפרת זכויות יוצרים באינטרנט בישראל; ולבחינת טענות הנתבע ראו התגוננות מפני תביעות הפרת זכויות יוצרים. המשרד עוסק גם בייצוג משפטי ובאכיפת זכויות יוצרים בישראל.

אם יש לכם שאלות בנושא, אתם מוזמנים לפנות אלינו בדוא״ל: office@dwo.co.il.

חישוב הפיצוי לפי מספר היצירות, ולא לפי מספר העותקים שנתפסו בחנות, נדון בת"א (מחוזי חי') 14791-05-19 המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) נ' מוחמד דאפר ג'בארין (26.7.2020). בפסק הדין נפסקו 277,500 ש"ח בשל הפרת זכויות ב-37 ספרי לימוד שונים.

מאמרים נוספים באשכול: תביעות זכויות יוצרים ופיצויים

הוכחת הפרת זכויות יוצרים | צו מניעה זמני בזכויות יוצרים | הזכות המוסרית | העברת זכויות ורישיונות

דוגמה לפסיקת פיצויים בשל הפרה תורמת של מפעיל פורום בהעתקת מאות כתבות היא הארץ נ׳ רוטר.נט (2024), שבה נפסק סכום כולל של 800,000 ש״ח בהתחשב בנסיבות ההפרות.